המגדל בוער!” צעק קודי, מנסה לשמר על קר רוח. ההבנה שהם לכודים במגדל הגבוה בעוד האש מתפשטת במהירות הממה אותו. דרך החלון ראה שלשונות האש כבר אחזו בדלת הכניסה.

“תזהרו!” חזר מלכיאל על אזהרתו, אך אחר את המועד. קודי ואתי, מובלים על ידי סקרנותם, עלו על הקרון. הקרון חרק וזז ממקומו.
“הוא לא יציב”, קבע קודי ופנה לצאת, אך באותו רגע נטתה העגלה קדימה בחדות, מעיפה את קודי ואתי אל הדפן האחורית, ופותחת בדהירה מהירה בירידה תלולה.
“אאההההה!!!” צרחו קודי ואתי באחידות מדהימה. צרחותיו של ליאון ענו לעומתם, מתחזקות וחוזרות כהד מכל עברי המערה הענקית.

בצעד אטי יצא מאחורי האבן יצור גדול ומפחיד. הוא דמה לתנין, אך רגליו הקדמיות היו ארכות יותר, לארך כל גבו ועד זנבו הארך והגמיש השתרכה שורה של קוצים גבוהים וחדים. הוא נפח בלון עור מתחת ללסתו התחתונה, מה שהפך אותו למאיים עוד יותר. העור, שנראה בתחילה חום, שנה את צבעו לירק עז.
קודי שלף את האולר שלו, פותח את הסכין ומכון לעבר החיה המפחידה. החיה זזה צעד קדימה וקודי נסה לכוון את ידו כדי לזרוק את הסכין כך שתפגע בעינה. אך רגע לפני שהסכין הטלה מבין אצבעותיו, צעקה דקה נשמעה מהדהדת בכל שטח המערה. “לא!!!!!!!”

כוחות זרים משתלטים על הארמון, עושים בו כבתוך שלהם, הנסיך קודיאל וחבריו נקלעים לזירת המלחמה, מתמודדים בו זמנית עם מלחמה מבית ומחוץ, יוצאים לקרב אמיץ – ומגלים את סוד הנצחון.

פרק נוסף בקורות חייו הסוערים של הנסיך היהודי, רווי תהפוכות ומתח, השזורים במסרים עמקים וחודרים.